הפוליטיקה עדיין מדברת בשפת המחסור.הטכנולוגיה כבר יוצרת שפע.

המדינה תקבע יעדים מדורגים לקיצור שבוע העבודה ולוח זמנים שידוע מראש. היעד ייצור למשק צורך להתייעל ולחדש; היזמים, החברות, העובדים והמוסדות יתחרו על הדרכים להשיג זאת.

קיצור שבוע העבודה של העובד אינו מחייב לקצר את פעילות הארגון. שירותים ומקומות עבודה יוכלו לפעול בסבבים ובמשמרות, גם בכל ימות השבוע. במקום שבו חסרים עובדים, השכר יגיב לביקוש; המחסור אינו מחייב עובד יחיד לעבוד שישה או שבעה ימים בשבוע.

חברות שיקדימו את המעבר יוכלו להצטרף למסלול חברות החלוץ. חברה המבקשת ליהנות מעדיפות במכרזים תידרש להודיע רשמית על הצטרפותה למסלול ולעמוד בכללים שייקבעו לו. חברות חלוץ העומדות בתנאים יוכלו לקבל לזמן מוגבל יתרונות עסקיים מוגדרים. ההטבות לא יחליפו תנאי סף של מחיר, איכות, בטיחות ויכולת ביצוע. הפיקוח יגן על העובדים ויוודא שקיצור השעות ושמירת השכר מתקיימים בפועל.

כספי המממנים יהיו חוב של הנאמנות ויצברו ריבית כל עוד התשלום נדחה. מעבר לריבית, המממנים יוכלו להיות זכאים לתוספת הצלחה שתיגזר מרווחים עודפים. אנשי מקצוע יקבעו את התנאים, כך שתשלום ריבית, קרן או תוספת הצלחה לא יפגע ביכולת לממן את מדד האיזון, לשמור על הון הבסיס ולהמשיך להשקיע. נאמנות העושר וחברות החלוץ הן מנגנונים נפרדים: הצטרפות למסלול חלוץ אינה מקנה זכות להשקעה מהנאמנות.

המדינה תהיה לקוחה ראשונה ואתר ניסוי לטכנולוגיות שמספקות תוצאה מוכחת. היא תקנה יותר תפוקה, שירות או איכות בפחות זמן אנושי, ולא הצהרה על חדשנות. פתרונות שיפותחו בישראל יוכלו להימכר גם למדינות אחרות. השקעות בתעשייה זו ייבחנו לגופן ולא יובטחו מראש; אין ודאות שכל השקעה תצליח.

תשלומים יתחילו רק כשהנאמנות מסוגלת לממן אותם בלי לפרק את הון הבסיס, ותוך החזקת רזרבה נזילה לשלוש שנות תשלום. בתקופת הצבירה המדינה תמשיך להתמודד עם מצוקה באמצעות מנגנוני הרווחה הקיימים. לאחר הפעלת המדד, הקרן תוכל לסייע לאוכלוסייה החלשה גם בעת משבר; החזר החוב יידחה כל עוד הוא עלול לפגוע בתשלומי המדד.

הנאמנות והקרנות יפרסמו לציבור את השקעותיהן, תשואותיהן, הוצאותיהן וניגודי העניינים שבהן. המבנה יגן על התחרות וימנע ריכוז כוח בידי קרן אחת או בידי הממשלה. לפני כל החזר חוב או תשלום תוספת הצלחה ייבדק שהקרן מסוגלת להמשיך לממן את מדד האיזון, לשמור על הון הבסיס ולממן את השקעותיה.